צילומים: דני דנוש, זיו שגיב, גיא רוגל וליאור מרגלית
אני צף במים הנעימים של עין אניעם, רק הראש מציץ החוצה אל החום הגדול. שולח יד לסלסלת הענבים שעומדת על הגדה, מכניס ענב מתוק ומערסל אותו בפה. עוצם עיניים, מכניס את הראש למים ועושה קצת בועות. מסביב רחש פכפוך המים הזורמים לבריכה, קולות צחוק של כמה צעירים וצעירות, ושריקה של ציפור. שולף את עצמי מהמים, פותח בירה קרה, נושם. החום הגדול של יולי אוגוסט נראה הרבה יותר שפוי פתאום.
כל שנה מחדש מגיע הקיץ הזה, עם הלחות הנוראית, שגורם לך להפנות את כל המחשבות רק למזגן הקרוב ולא לחשוב בכלל על טיול בשטח, בטח שלא עם האופנוע.
אבל אם באים בראש הנכון, בהתארגנות מתאימה, אין דבר יותר משובב נפש מסיבוב מעיינות בצפון. אמנם אני מעדיף שיהיו שם כמה שפחות אנשים בביקור הבא, אבל צביקה ביקש ומילה של הכהן הגדול היא פקודה, אז הנה. מה שלא יהיה, זה מסלול gpx. כי הרעיון הוא לתת כמה מקומות שווים והמלצות כלליות. כל אחד יתפור לעצמו ויעשה גוגל כדי להכיר את דרכי הגישה. גוגל זה במזגן וההכנה היא חלק מהתענוג.
הפעם עלינו קבוצה קטנה של 4 חברים, עם אופנוע וג'יפ. הג'יפ מקל על החיים, יכול לסחוב צידנית,
כיסאות וכל מה שיסייע בהמשך להיות ספונטניים ולעצור איפה שרוצים.
באופנוע אין מזגן וצריך מיגונים וקסדה ולכן בחרנו קטעי רכיבה קצרים בדילוגים ממעיין למעיין. עוד נקודה שכדאי לחשוב עליה היא התזמון.
למי שאיננו שומר מסורת מומלצת התקופה בין י"ז בתמוז עד ט' באב, שנקראת תקופת בין המצרים,
בה תלמידי הישיבות וידידנו החרדים לא יוצאים לטייל והעומס במעיינות נמוך יותר.
זה לא אומר שתהיו לבד, אבל בהחלט לא עמוס.
בשביל החמישה מעיין שדמות דבורה נקרא כיום "מעיין בשביל החמישה", לזכר רז שגיא, ישי שור, דור דרעי, דניאל קדמי ונדב ריימונד (בן מושב שדמות דבורה),
שנהרגו בהיתקלות מחבלים ליד קיבוץ נחל עוז, במבצע צוק איתן, בשנת 2014. ליד המעיין מופיעה אבן עם שמותיהם וישנו שלט הנצחה.
זהו מעין קטן ונקי, מסביבו פינות ישיבה ונוף חקלאי, מקום מעולה להתחיל מסלול בדרך מהמרכז צפונה.
ניתן להמשיך מהמעיין לשבילים רבים לכיוון רמת יבניאל, החללית ונחל תבור.
עין שוירח מעיין מקסים שנחפר לבריכה גדולה ונקייה עם עצים שנותנים צל ובוסתן מסביב. המקום שופץ על ידי בחורמבוגר מקיבוץ האון,
ירח פארן, ונקרא על שמו עין שוירח. ההגעה קצת אתגרית- נוסעים בכביש בגדה המזרחית של הכנרת, באזור קיבוץ האון פונים מזרחה
לאנדרטת הטייסים הטורקים. האנדרטה מרתקת ושווה לבקר בה ובמיוחד להיזכר בחלוצי התעופה שנהרגו כאן בשנת 1914,
בדרכם עם מטוס קל מדמשק לירושלים. מהאנדרטה עולה דרך ג'יפיםברמה קלה עד בינונית, ומתפתלת עד סיבוב חד בו חונים.
עוברים שער מתכת והולכים בשביל הליכה ברור לכיוון העצים, שם מתחבא עין שוירח. שווה!
לאחר הביקור חוזרים לחנייה וממשיכים בעלייה. הדרך הופכת קשה יותר, אופנועים שימרו על תנופה גם בקטע המהמורתי.
עוד עלייה קצרה ומגיעים לקרבת הכביש שעולה מדרום הכנרת למבוא חמה. לא לעלות על הכביש אלא לפנות שמאלה ולהיצמד
לשביל המושך במקביל לכביש לכיוון צפון, מעל הר שריר.
היעד הבא הוא בונקר הפילבוקס, ממנו יש תצפית נהדרת על הכנרת. האוויר טוב והתחושה נהדרת.
עוד קצת הלאה באותו שביל ומגיעים לתצפית הר נמרון, אתר שמשמש נקודת קפיצה לרחפנים.
אם יהיה לכם מזל תפגשו את האמיצים נקשרים לרחפנים, רצים כמה צעדים וממריאים.
עין שוקו עוד קצת צפונה מתחת לקיבוץ מבוא חמה מתחבא עין שוקו. חונים דרומית לקיבוץ בחנייה מסומנת היטב,
ויוצאים להליכה של כ 20 דקות בחום גדול וללא צל, אז נא לקחת אתכם מים, כובע וכל מה שצריך.
הירידה ארוכה למדיבשביל רחב וחשוף, שלטים קטנים יכווינו אתכם בעדינות למקום הנכון. המעיין עצמו פינת קסם, בריכה רדודה וקטנה,
משופצת, גם כאן לצערנו לזכר חייל שנהרג בשנת 2003 מתן גדרי ז"ל .
המעיין מספק נוף נפלא לכנרת, להרים ממול, ומאפשר הפסקה מרעננת בצל נעים.
עין פיק נוסעים צפונה ממבוא חמה ודי מהר מגיעים ליעד הבא. עין פיק נובע בדרום רמת הגולן, מתחת לכפר הסורי הנטוש פיק.
במקום בוצעו עבודות שיפוץ וכיום מהחנייה יש שבילים ברורים, מונגשים לנכים, ומדרגות ממתכת ממש עדהמעיין.
המעיין קטן יחסית, בנוי בבריכת בטון, מוצל כולו ונעים מאד.
עין אניעם לטעמנו המעיין שזכה בתואר המעיין היפה ביותר ליום הזה. נכנסים לישוב אניעם, נוסעים בדרך ההיקפית עד חנייה
ברורה ממנה יוצאים דרך שער מתכת לתוך נחל עיט. יורדים בירידה די תלולה ודי ארוכה, כיוון כללי מהחנייה שמאלה ולמטה.
השביל ברור ואין אפשרות לטעות. מגיעים למקום, בריכה ארוכה ויפהפייה, מוקפת בסלעי בזלת גבוהים, צמחי שרך ועצים מקנים צל,
וזרם עדין של מים משמיע קולות שאנטי.
עוד בסביבה- עין ידידיה ליד יונתן, מעיין מקסים שדילגנו עליו כי בדרך כלל יש בו הרבה אנשים. אם לא הייתם, חובה!
עין אורחה - הג'וחדר - בריכת קצינים סורית, גדולה ונהדרת. גם כאן המוני עם ישראל גילו את המקום,
ויש גישה עם רכב פרטי, אז עמוס מאד ואנחנו ויתרנו.
לישון ולאכול אנחנו אוהבים את הקמפינג "אינדיאני ג'ונס" במושב שעל. זהו מושב בצפון הגולן, גבוה וקריר יחסית.
המקום נעים מאד, נקי ומפנק. אפשר להקים אוהלים שלכם, לשכור אוהלים שלהם (עם מזרונים! לא צריך לסחוב) ולשלם 100 ₪ לאדם.
במקום יש מטבח ומתקני מנגל. בעניין המנגל- אם אתם בעניין של בשר איכותי, קחו בחשבון את הקצביה גיליס במושב נוב- בשר איכותי ביותר.
לא בא לכם להכין לבד? בצומת וואסט הסמוך יש מסעדת המבורגרים, ובקיבוץ מרום גולן מסעדת הבוקרים.
הירדינון היום השני נוצל לירידה מהגולן לכיוון עמק החולה. המעיין הראשון לבוקר זה היה הירדינון- מעיין מקסים, עםדק עץ בנוי,
על השביל האדום מעל קיבוץ שמיר. הגענו אליו בירידה קשה בשטח לאורך נחל עורבים- מסלול עם תצפיות מדהימות לנחל עורבים
ולכל עמק החולה. קחו בחשבון שזהו מסלול בעבירות קשה גם לאופנועים וגם לג'יפים. הירדינון מומלץ מאד להפסקה ולהתרעננות,
אבל אם הוא מאד צפוף ומלא (וזה קורה), תמשיכו. באזור הזה זורמים מספר נחלים, ולצידם המון פינות חמד: הירדן, החצבני, הדן, הבניאס.
תפתחו מפה, קצת גוגל וקצת חברים, ותבנו לכםמסלול. בצפון עמק החולה נמצאים הקיבוצים דן ודפנה, מסתתרות שם כמה פינות
חמד אמיתיות עם שמות מוזרים: המאגר, המחלק ועוד כמה. אל תתעצלו, תשקיעו בהכנה מוקדמת או שיטת ניסוי וטעייה שגם היא עובדת!
מה יכול להיות יותר טוב מזולה לאורך הירדן, שקשוקה טעימה, בירה קרה, ומדי פעם טבילה מרעננת במים הקפואים (הזרימה חזקה!).
חניון דרדרה חניון מקסים ביותר לאורך הכביש בין גדות לגונן. בחניון פלגי מים זורמים, גשרים להולכי רגל, פינות ישיבה בצל וכל מה שצריך כדי לעשות הפסקה נהדרת.
דרבשייה בשמה הרשמי עין דבשה- תחנת קמח שזרם המים היה מניע בה אבני ריחיים.
כיום התחנה די הרוסה אך יש בה מקום מוצל ונוח לישיבה,
קולות המים מסביב, ובונוס- מדרגות מתכת המובילות למקור המים שעדיין זורם מתחת לתחנה. איך להגיע למקום הנכון?
הכי פשוט ווייז, הווייז ידלג אתכם ישר למקום הנכון ויחסוך לכם הליכה רגלית מהכביש (שזו החלופה של מכוניות פרטיות).
לשבת בדרבשייה, לטבול שוב במים, עוד אפרסק אחד ובירה אחרונה. אפשר להתחיל לחשוב על חזרה למרכז. עדהקיץ הבא.
